מעגבניית השרי, הטפטפת וקלפי הטאקי ועד ל-ICQ, וייז והדיסק-און-קי: כשמדובר בהמצאות ופיתוחים, אנחנו, הישראלים כנראה מהמובילים בעולם ביחס בין כמות ההמצאות לגודל האוכלוסיה. השילוב בין כושר האלתור הישראלי לג’יניוס היהודי מוכיח את עצמו בגדול; ועדיין, יש נקודת תורפה שבה הרבה מאוד ממציאים ויזמים ישראלים נתקלים בבעיות והרבה מאוד רעיונות ומוצרים מגיעים לסוף דרכם – השלב בו צריך לתרגם את הרעיון המוצלח למוצר בר-קיימא שיש לו היתכנות כלכלית. השלב הזה, שאופיו שונה מתחום אחד למשנהו ולעיתים כולל כמה שלבי משנה, נקרא פיתוח מוצר.
למה קשה לפתח מוצרים בישראל?
בהכללה גסה ניתן להגדיר ‘פיתוח מוצר’ כשרשרת השלבים מהרגע בו יש רעיון בשל המבוסס על עיקרון מוכח עד שהוא הופך למוצר ממשי המיוצר בפס ייצור שיש לו עלות ידועה והיתכנות שיווקית.
לפעמים גם מוצרים שהממציאים שלהם הצליחו להעמיד אב-טיפוס ש’עושה את העבודה’, ‘נתקעים’ כי המעבר לייצור סדרתי התגלה כמורכב מדי, או במילים אחרות: יקר מדי. ישראל היא אולי כר גידול נפלא לרעיונות, אבל היא גם מדינה שאין בה הרבה תעשייה קלאסית, היא לא עשירה בחומרי גלם ועלות השכר והתשתיות בה גבוהה. כל הגורמים האלה מקשים מאוד על יזמים וממציאים להפוך את הרעיון שלהם למוצר רווחי.
אנחנו לא מדברים על פרויקטי ענק. דווקא ענפים מתחום ההייטק והתוכנה מצליחים לעשות חיל ולא לחינם ישראל זכתה לכינוי ‘סטארט-אפ ניישן’. העניינים מסתבכים דווקא במוצרים בסיסיים יותר.יש הרבה מאוד המצאות, חכמות ומעניינות בתחומי הבית, המשרד והפנאי שלא מגיעות לקו הגמר, כי תהליך הפיתוח יקר, ולעיתים גם מי שכביכול הגיע לקו הסיום, ומצליח לבנות אב-טיפוס סופי ולהבין בדיוק איך יעבוד פס הייצור, ירים ידיים אחרי שיגלה שעלויות הייצור גבוהות מדי – מה שגורר רווחיות נמוכה או מחיר בלתי אטרקטיבי לצרכן הסופי (שבתורו, כנראה, יגרור רווחיות נמוכה).
מחפשים פתרונות מעבר לים
אחד הפתרונות לבעיית ‘פיתוח המוצר’ הוא לעבור אל מעבר לים, למקומות בהם התהליך הזה גם יותר זול וגם מעוגן במסורת התעשייתית. אחרי הכול חברות ויזמים ישראליים כבר מייצרים חלק ניכר מהמותגים הישראליים במרכזים תעשייתיים של מדינות מתפתחות. למעשה, כל הקמה של פס ייצור כוללת ממד של פיתוח מוצר, כי כל מוצר דורש התאמות מסוימות, חומרי גלם, תהליכי ייצור ספציפיים והוצאות שינוע. רק כאשר כל חלקי הפאזל הזה ברורים לחלוטין ניתן לכמת את העלות האמיתית של המוצר ולהגדיר (יחד עם תנאי ההצע והביקוש) את המחיר לצרכן ואת שולי הרווח של היזם.
הפיתוי לקחת צעד אחורה ולהוריד את עלויות פיתוח המוצר כבר בשלב האב-טיפוס גבוה. מי שיצליח לעשות את כל התהליך תחת קורת גג אחת במפעל מעבר לים ירוויח פעמיים. הוא יחסוך את העלויות הגבוהות של מהנדסים או מעצבי מוצר בישראל ומה שאולי משמעותי יותר – יקצר וייעל את כל התהליך שמראש יהיה מוכוון לקו ייצור ספציפי. ואכן, בשווקי סין ודרום מזרח אסיה יזמים ותעשיינים ישראלים עוסקים חדשות לבקרים גם בפיתוח מוצרים חדשים כבר משלב התוכניות וההדמיה הממוחשבת ולעיתים אפילו מהשלב של רעיון כמעט גולמי.
גם אנחנו, ב’סינדרלה, סחר בינלאומי’, פיתחנו לא מעט מוצרים מכמה וכמה ענפים וקטגוריות בשווקי סין ומדינות דרום מזרח אסיה. אבל לא הכול ורוד. שנים של עבודה מול השוק הסיני לימדו אותנו שפיתוח מוצר בשוק הזה אינו טריוויאלי ויש בו גורמים שונים שמפריעים בתהליך.
זה מתחיל בהבדלים תרבותיים והבדלים של מנטליות שגם מקשים על התקשורת השוטפת ותיאום הציפיות וגם מקשים על המעצבים והמהנדסים בסין לתכנן מוצר אופטימלי עבור הצרכן הישראלי שאותו ואת הרגליו וטעמיו הם פשוט לא מכירים.
לזה מצטרף קושי אובייקטיבי גיאוגרפי. סין (או כל אזור תעשייתי אחר בדרום מזרח אסיה) מאוד רחוקה. ההגעה אליה גוזלת זמן רב ועלויות הטיסה והשהייה יקרות. זה גורם לכך שהפיקוח של היזם על בניית פס הייצור רופף ולעיתים זה מתבטא בתוצאה חורקת.
יתרונות השוק הטורקי בפיתוח מוצר
אנחנו ב’סינדרלה סחר בינלאומי’ גילינו את יתרונות השוק הטורקי כבר לפני מספר שנים. כשזה נוגע לשתי בעיות היסוד שמאפיינות את פיתוח המוצר בסין, הפער התרבותי והמרחק הגיאוגרפי, טורקיה נותנת מענה מצוין. הטורקים כמונו הם חלק מהתרבות הים התיכונית. המזג שלהם מאוד מזכיר את המזג הישראלי וכמעט תמיד החיבור בין יזמים ישראלים לתעשיינים טורקים הוא חיבור חם וידידותי.
מהניסיון שלנו, בסינדרלה, אנחנו יכולים להעיד שהטורקים גם מאוד אוהבים להירתם לתהליך הפיתוח. יש בטורקיה מעצבים תעשייתיים ומהנדסים מצוינים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסה (בשונה מהרבה מהמעצבים והמהנדסים בסין) ובאותה נשימה להקפיד על איכות ביצוע וערכים פונקציונליים שמרניים.
בסופו של יום, למרות המתח בין ישראל לעולם המוסלמי, הפערים התרבותיים בין ישראל לטורקיה הרבה יותר קטנים ממה שנדמה לנו. כשמסתכלים על הקרבה הגיאוגרפית היתרונות האלה רק מתעצמים. בין נתב”ג לאיסטנבול מפרידה רק טיסה קצרה של מעט יותר משעה, (הטיסה בין נתב”ג לבייג’ין עורכת מעל עשר שעות) ובתקופות בהן אין מגפה כלל-עולמית יוצאות מישראל לטורקיה (ולהפך) 5 טיסות ישירות ביום (לסין יש 5 טיסות ישירות בשבוע…), עם טיסות בוקר וטיסות ערב, כך שניתן לצאת בבוקר מהבית, לפגוש את מפתחי המוצר במפעל בטורקיה, ולהספיק לחזור ולאכול את ארוחת הערב מול הטלוויזיה בסלון בבית. מבחינת עלויות, התנהלות שותפת ומשאבי זמן מדובר בחיסכון עצום. בנוסף, מרגע שפס הייצור מתפקד אתם מקבלים בונוס קבוע בדמות עלויות שינוע נמוכות וקו אספקה מהיר.
הקורונה הפנתה זרקור לטורקיה
משבר הקורונה, שמבחינת הכלכלה העולמית נתן את אותותיו בסין כחודשיים לפני שפגע בשאר העולם, הפנה זרקור לטורקיה וגרם להרבה תעשיינים ויזמים ישראלים להעביר אליה את מוקד הפעילות. אם גם לכם יש רעיון למוצר חדש בשלב התוכנית או ההדמיה ועלויות הפיתוח ובניית אב-טיפוס בישראל הופכות את המהלך לפחות כדאי כלכלית, אתם מוזמנים לפנות אלינו ב’סינדרלה סחר בינלאומי’ – אנחנו נאתר עבורכם את השותף המושלם ונשערך עבורכם את עלויות הפיתוח והייצור בטורקיה.
כל שנותר לעשות הוא להתקשר לשמוע פרטים נוספים ולתאם פגישה:
משרד: 08-9442477
נייד: 050-7247933
מייל: info@cinderella.co.il